הגירה מלווה בדרך כלל בקשיי הסתגלות מקצועיים , תרבותיים ואידאולוגיים , קהילתיים ומשפחתיים . כדי להקל את התהליך הטראומטי נוטים בני הדור הראשון להגירה , במיוחד בערים , להתכנס באזורי מגורים משותפים ולהקים מסגרות אוטונומיות וולונטריות המספקות לחבריהן , בעלי מקום המוצא המשותף , מידע וסיוע כלכלי ונפשי . המכנה המשותף האתני שימש בסיס מושרש וחזק לתת תרבויות שונות בתל אביב , וכך שימשו ארץ המוצא או העדה המשותפת בסיס טבעי ומוצק גם לרבים מהארגונים האזרחיים הרשמיים שפעלו בעיר . מאפייניה של התת תרבות האתנית יכולים להיות ספונטניים ואף לא מודעים , אך הצטרפות אל ארגון המבוסס על מקום מוצא משותף — "לנדסמנשפט" — כרוכה בזהות אתנית הכרתית ומכוונת . בני העדות המזרחיות , ששמרו על מאפיינים ייחודיים , התארגנו כדי לקדם את האינטרסים המיוחדים של חבריהם הספרדים , הסלוניקאים , האיראנים , הבוכרים ואחרים . גם בני העדות האשכנזיות התארגנו באגודות וולונטריות , כפי שעשו מהגרים יהודים ממזרח אירופה בערי ארצות הברית בכלל ובניו יורק בפרט . מהגרים מפולין , מגליציה , מליטא , מצ'כוסלובקיה , מיוגוסלביה , מרוסיה ומאוקראינה , מגרמניה...
אל הספר