שם , במדור : "צנינים " לעומת זאת יש מבקרים טובי לב . הם כותבים על פי רוב בהוספות הספרותיות של העיתונות היומית . לא הפחות טיפוסי מהם הוא ש . בסי ( המבקר השבועי בהוספת הארץ . ( הוא אוהב את מבוקריו , ולא פחות מזה - את ההזדמנות שהללו נותנים לו לבקר . ותודתו על כך אינה קמצנית . בייחוד טוב ליבו אל המשוררות שלנו . פעמים הוא מהללן לאחדים , ופעמים בסיטונות . "רחל - הנאמנה , בת מרים - בת ישראל טיפוסית , אלישבע - האישה בת העולם , אסתר ראב - החילפה [ עשב בר ] הארצישראלית , ואנדה הקלה , הצבייה המדלגת בין גבעות השירה " וכוי ... אך הנה הוא כותב על נבו של רחל לחוד . ליבו הנדיב וידו הפתוחה למחמאות ראויות באמת להתקנאות . ובכל זאת נדמה לנו , שההכרזה , כי "הניב של רחל ... לא ידעתי רבים כמותו גם בשירת העולם , " הוא לא בלתי מוגזם . והנה על יובל של אנדה פינקרפלד לחוד . ובספר יובל יש פואמה , "אבישג " שמה . משלם המבקר את מס התהילות - לעילא ולעילא ! - ומתנצל : "אך מי שיודע את הנושא הזה אצל ריינר מריה רילקה , יחוש את ההבדל בתפישת הדברים ובביטוים . " כלומר : אנדה פינקרפלד - ו ... ריינר מריה רילקה ! אמנם , יש קצת ...
אל הספר