הארץ , גיליון , 3765 ה ' בטבת תרצ " ב , 5 . 12 . 31 ו , חתום : א . חפזי נתבדו האגדות בימינו . ואולי נכון מזה לומר : המציאות נתבדתה ? על כל פנים : חדלו הנסים חדלו . המציאות שוב אינה היפוכה העלוב של האגדה . להיפר ! כל ספרי הפלאות , אשר עליהם נתחנכנו , אך צחוק הם בעיני ילדינו ! מאובקים ומעופרים מושלכים תלי תלים של סיפורי האגדות במחסן הגרוסות של האנושיות , כשברי כלים שאין בהם חפץ , כרעיונות ובמכשירים , שהרעישו לפנים את העולם , ועכשיו ניטל מהם טעמם . מה פלא נספר לילדינו היום ? מה ךהימה נמציא להם ? במה נשעשע את דמיונם - והמציאות הטפישה את כל סיפורי הבדים "הנוראים " שלנו , כל אותם הגיבורים - הלא מסכנים ובורים הם בעיני ילדינו . כסומים הם שלא ראו מאומה מכל הנעשה סביבותיהם . מה צורך , למשל , היה לו לאותו הנער הכפרי לעוף בשטיח הפורח באוויר ? טיפש ! הרי אפשר לצנוח ולהרג ! וכי לא יכול היה לשכור לו תא נאה בצפלין [ ספינת אוויר ] ולעוף בשקט ובביטחון ? " ימים ולילות , לילות וימים , שבוע ימים ושבוע לילות עף טס הנער ועבר את האוקיינוס הגדול - " ! גם כן ! "קונץ" לינדברגי עבר את האוקיינוס בשלושים ארבעים שע...
אל הספר