כתובים , שנה ג , גיליון כד כה , א ' באדר ב ' תרפ"ט , , 13 . 3 . 29 חתום : אשל טנקרד מארטל היה סופר צרפתי ישישי - מן המובהקים , מן הנודעים , מן היושבים ראשונה במעלות הכבוד - אך , כמו תמיד במקרים כאלה : מן החלכאים והנדכאים , מן היושבים אחרונה בסולם הרווחה הגשמית . שנים רבות היה מועמד לסנהדריה הספרותית - וכמספר השנים האלה כפליים : חבר נכבד במלכות העניים והרעבים . עכשיו כבר כותבים את שמו בצירוף ז " ל ועליו השלום . הוא הלך לפני זמן מה לעולם שכולו טוב , מופלג בשנים ובדחקות . וביתר דיוק : הוא מת מיתת רעב מעליבה , מנוולת . וכמו תמיד : מותו נעשה כמין חומר לפולמוסים . הפעם נתנסחה הפלוגתא כך : - הצריך לעזור לסופרים ? - איך ובמה לעזור ? - המצנטיות מהי : מעליבה או הוגנת ? ובכלל : - הצריכה הספרות לשמש מקור לפרנסה ? אצלנו , ב " ה , הננו פטורים , על פי חזקה ועל פי הרגל ועפ " י השגות של תיקון עולם וקדושה , מ " פרובלימה טפלה " זו . הסופר בתחומנו הוא או קדוש או מיותר . קדוש - כשהוא חלכה , נחבא אל הכלים , קול מאוב , לוחך עפר , ביש גדא , קרוע ובלוי או לכל הפחות נרצח פעם אחת בחייו . ומיותר - כמעט תמיד . בתק...
אל הספר