( ל"ה למות האחד - ולי למות השני ) כתובים , שנה א , גיליון יז , י " ב בטבת תרפ " ז , 17 . 12 . 26 מאבות אבותי , יוצאי גליה , ירשתי את עיני התכולות , את קרקפתי הצרה , את הכובד , את העכו ' ימיות . את חילול הלןךשים ואת שאר מומי בי : חרון אף , חושיות , שקר ועצלות . מעודי לא ה » ת > נוצרי , זרו לי חוק ומוסר - פרא אני והנני מתגאה בעריצותי , באי היושר שבי . 1 ( רמבו על עצמו ) עדות קשה . מבעד ליוהרה פיוטית של קין מרצון - קול ענות ווידוי והסתגפות של משורר מאונס . לא לחינם זכה לכינוי : "המשורר . "המקולל כפל לשון יש בצירוף זה - טוב לומר : המקולל שבעתיים . כך יאה יותר לנפיל בין הנפילים אשר חמד לו את הנעווה והכעור , ושש לחוש ולהכריז תמיד - לעצמו : - לא מעלמא הדין אני - והנני מתגאה בכך . הנני מתגאה במומי - הנה הם , ראו ! סגף , סגף את עצמך , משורר מקולל , - לא מאבות אבותיך , יוצאי גליה , כי מאלוהי הדוויים אשר מעולם ועד עולם נחלת את המארה . מכחול אמן רע תארו כך : פני מלאך , מצח גבוה ונשפה , עיניים כחולות ועליזות , שער ערמוני , חוטם זקוף קמעא ושפתים חושניות . ומבקרים הפטירו : רמבו בכפילות פרצופו . האב ...
אל הספר