לאחר ועידת הסופרים

דבר , גיליון רלח , כ " ג באדר תרפ " ו , 9 . 3 . 26 מאמר זה נכתב בעקבות ועידת הסופרים שנערכה בי"א באדר תרפ"ו , ( 25 . 2 . 26 ) י בוועידה זו טבע הסופר אליעזר שטיינמן את הסיסמא "סופר של כ"ד . "שעות שטיינמן טען כי הסופר חייב להיות סופר , "מקצועי" שכל עיסוקו בתחום הספרות , ולא לעסוק בה בשעות הפנאי לאחר יום עבודה מפרך . "יש סופרים של בין השמשות ושל מוסף ויש סופרים של כ"ד שעות ביום" אמר . דעה זו הייתה מנוגדת לדעה שרווחה בתקופת העלייה השלישית ( שמייצגה הבולט היה ברל כצנלסון , ( ולפיה יכול כל עובד אדמה ופועל מן השורה לכתוב ולפרסם רשימות ומאמרים . שלונסקי אימץ את סיסמתו של שטיינמן כתמצית ה"אני מאמין" שלו , וטען כי סופר אמת הוא זה המקדיש את כל חייו לספרות "במסירות . "ובהתערות הוא תקף את הטקסים , המסיבות "והבנקטים" המרובים שאיפיינו את ועידת הסופרים , וטען כי סופר נמדד לא בגינונים חיצוניים , ואף לא ב"כרטיס החבר" שלו . כרטיס החבר האמיתי הוא זה ה"כתוב , "בדם גרס שלונסקי , והוא "צריך להיות נעוץ בכיס הלב ולא בכיס . "המקטורן * * * הוועידה לא הייתה חלקה . אדרבא , קצת יותר מדי לא חלקה . הופרה הפיהוקתא אר...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד

ספרית פועלים

מרכז קיפ - לחקר הספרות העברית, אוניברסיטת תל-אביב