בניגוד גמור לייצוג היחסים בין האב לבן , אין כל גילויים של חמלה או אהבה ביחסים בין הבן לאם . פחד מפני מותה של האם קיים , אבל לא רוך , לא אמפתיה . האם כל הנשים הן אימהות ? בפירוש לא . בכל קומדיה יש אשה בראש ההיררכיה . את האשה אצל לוין אפשר לקרוא כחלק מהשדה של האשה הנשגבת , מושא שירת האהבה מאז סוף ימי הביניים . ואולם , לוין אינו עוסק באשה הנשגבת , אלא בקומדיה על האשה הנשגבת . כך קורא יאקיש בראותו את הנסיכה היפה טרומפלאז : "אבא , אמא , יש עולם אך הוא שייך לאחרים , ולנו - הבושה" ( מלאכת החיים ואחרים , . ( 64 הכאב וההשפלה הנגרמים בעטיה של האשה היפה קשורים באי היכולת להשיגה . "למה באה האשה ? לומר לנו שלא . שלא נזכה בה , שלעולם לא נלטף אותה , לא נשאף אה נשימותיה מקרוב , לא נחזה בה עירומה , גם לא נציץ . היא אוהבת מישהו אחר , לא נעים לה לגלות - ויחד עם זה , למה באה ? כי דווקא נעים לה ! - ואם רוצים אנו לחכות לה , בבקשה , על אחריותנו , אך לא נזכה , ודאי שלא נזכה" ( איש עומד מאחורי אשה יושבת , . ( 62 כאן נפנה שוב ל"נעורי . "לה'ורדה במרכז המחזה ניצבת האהובה היפה והעשירה - לוין אינו עוסק אף פעם באשה ...
אל הספר