על פי הגל , "האדון הוא התודעה אשר הינה בשביל עצמה" ( הגל , . ( 69 : 1978 ובן "המהותי לאדון הוא רק היותו בשביל עצמו" ( שם , . ( 70 זהו לב ליבו של הדבר המציק ללוין , הופכו לאיתני , מוציאו אל הקרב הפארודי של הקומדיה ; זה הדבר היכול להעניק פשר לריקות הגמורה , שיש לבברה , או לוורדה'לה , או לפתרה : האדון הוא התודעה אשר הינה בשביל עצמה . אבל אין זה רק מושגה הערטילאי [ של אותה תודעה ! אלא תודעה זו שהינה בשביל עצמה מתווכת את עצמה באמצעות תודעה אחרת ; תודעה אחרת היא מאוחרת לפי מהותה עם הישות העצמאית או עם ה'דבריות' ( Dingheit ) בכלל . האדון מתייחס אל שני המומנטים הללו : אל הדבר בתור שכזה - הוא מושא התשוקה - ואל התודעה אשר בשבילה הרבריות היא המהותית . ובהיות האדון , בתורת מושג התודעה העצמית ( א ) יחס בלתי אמצעי של ההיות בשביל עצמו , ועם זאת ( ב ) תיווך , ( Vermittlung ) דהיינו - היות בשביל עצמו אשר הינו בשביל עצמו באמצעות האחר - הריהו מתייחס ( א ) באופן בלתי אמצעי לשניהם , ( ב ) ובאופן מתווך לכל אחד מהם באמצעות זולתו" ( שם , . ( 69 כאמור , הנחנו לשאלה באיזו מידה עסק הגל בתיאור קונקרטי של בני אדם...
אל הספר