" אם מזדמן לך לא לראות כלום - הגעת אל הזונה . "מאוהיו כאשר תוגתי אומר לדופה בתמונה 9 של : "קרום" "אני אף פעם לא שותה בירה . הייתי רוצה להיות אדם ששותה מיץ וחלב . במציאות אני שותה תה" ( סוחרי גומי ואחרים , , ( 27 הוא "מודה" באמיתות של חייו באוזניה . אבל ההודאה כורכת מבט נוסף : הוא מייצג את עצמו כמושא של מבט , הנמצא מעבר לה . הוא רוצה לאפיין את עצמו באמצעות קני מידה מחמיאים לעצמו בעיני מישהי שמעבר לשניהם . כך נכנס לתוך היחס הזה ה'מבט' שאיננו מבטה של בת השיח : "הייתי רוצה להיות אדם ששותה מיץ וחלב" ( הוא אינו אומר 'הייתי רוצה לשתות מיץ . ( 'וחלב ההיראות הזאת נמסרת אמנם לה , אבל מניחה עוד מבט . לוין מבחין בין "אני שותה תה" לבין "הייתי רוצה להיות אדם ששותה מיץ . "וחלב צמצום הדיון של 'היותי אדם השותה מיץ וחלב' לעניין המבט , נעשה מתוך ידיעה שמדובר בתיאטרון ומתוך היצמדות לתיאטרון . בין הסובייקט לבין ה'דבר' ניצב ייצוגו של הדבר ; בין ה'אני' לבין ה'עצמי' נמצא הייצוג של ; 'אני' בין הצופה ל'דבר' נמצאת ההצגה . מהבחינה הזאת , המבט הוא 'מבט מתנחל' בתוך מבט אחר , הקודם למבט הזה . היכן החוט המקשר בין הדי...
אל הספר