ב"כתבי יד כלכליים פילוסופיים" ( 1844 ) משרטט מארקס ( הקרוי גם ' מארקס ( 'הצעיר את דמות האדם האידיאלי בתחומי האידיאולוגיה הבורגנית : ככל שאתה ממעט לאכול , לשתות , לקנות ספרים , לבקר בתיאטרון , בנשפים ובבתי מרזח , לחשוב , לאהוב , לפתח תיאוריות , לשיר , לצייר , לסייף - הרי שאתה מרבה לחסוך , ובאותה מידה הולך ומתרבה אוצרך שלא יאכלוהו עש ורימה - הקפיטל שלך . ככל שאתה עצמך הולך ופוחת וממעיט לתת לחייך ביטוי חיצוני , הרי שיש לך יותר , חייך המוחצנים מתרבים ואתה חוסך יותר את ישותך המנוכרת ( מארקס , . ( 157 : 1965 ומעבר למושגים הקומיים העולים בתודעתנו למקרא השורות הללו , הנה הפתח לדיון התיאורטי על הייצוג . מאוחר יותר כותב מארקס על תולדות הייצוג : בעל הסחורה רואה בכל סחורה זרה אקוויואלנט מיוחד לסחורתו שלו , ולפיכך רואה הוא את סחורתו שלו כאקוויואלנט כללי בשביל כל שאר הסחורות . ואולם , מכיוון שכל בעלי סחורות נוהגים אף הם כך , שוב אין שום סחורה משמשת אקוויואלנט כללי , ומכאן שאין אתה מוצא אצל הסחורות צורה כללית של ערך יחסי - צורה , שלפיה אפשר לקבען כשוות בחזקת ערכים ולהשוותן זו לזו בחזקת שיעורי ערך ( מ...
אל הספר