כך נפתחת הקומדיה "אותי מזוודות" : ( 1983 ) בלה אבא החולה הולך לבית כיסא . ארבעה ימים הוא לא עשה , אולי הוא יעשה עכשיו . שבתאי אני כבד . ביאנקה הוא כבד , אוי כבד . שבתאי כולם רימו אותי . ביאנקה יש לך אשה ושתי בנות , שבתאי . שבתאי רימו , אני אומר . אני כבד ומרומה ( סוחרי גומי ואחרים , . ( 299 שימו לב להכרזתה של בלה : "אבא החולה הולך לבית כיסא . ארבעה ימים הוא לא עשה , אולי הוא יעשה . "עכשיו מעבר לעיסוק הסקאטולוגי , שלו מסורת קומית עשירה ועתיקה , יש כאן הודעה על התרחשות בזמן הווה , על הציפייה לבאות , על המצוקה שעד כה . ברקע , חוצה האב את הבמה אל בית השימוש , ובידיו עיתון . גם כאן , הקיצור והדחיסה הם לב ליבו של המעשה הקומי , אבל אני מבקש לתת את הדעת לעוד תחבולה , בתוך ההקשר הדרמתי . ההודעה של בלה פותחת במיזעור של משהו גדול . תחילה , פתיחתו של מחזה בהליכה לבית השימוש , יש בה משום הקטנה ( הליכה לבית שימוש ) של הגדלה ( פתיחת מחזה . ( ואולם , גם הלשון עצמה , למשל מבנה המשפט וחומריו הסמנטיים , כוללת את המיזעור הזה : איבר גבוה אבא" ) , ( "החולה ממוזער באמצעות איבר נמוך הולך" ) . ( "לבית כיסא הה...
אל הספר