הטרגדיה נבנתה כך , שתוביל בשיאה למה שאריסטו כינה קתארסיס . הדיונים המלומדים על מבנה - מחזה , רומאן - עדיין נגזרים מהדיון של אריסטו במבנה שתכליתו קתארסיס , אף על פי שאיננו יודעים די על הקתארסיס הזה , איזה מין פורקן הינו . על הטרגדיה , לפי אריסטו וחסידיו בני ימינו , להוביל את הצופה / קורא לסוג של ריגוש קתארתי , ולצורך כך חייב המבנה הטראגי להיות חמור , כלומר משכנע באמינותו , וכזה שהשרשור הסיבתי שלו גורם לנו להאמין כי מדובר ב'מציאות . 'משוחזרת השכנוע הזה , ש'כך היו הדברים ובדיעבד אי אפשר שהיו מתרחשים , 'אחרת כלומר השרשור הסיבתי , שאריסטו מעדיפו על פני כל אופן אחר של ארגון אירועים , נועד לשרת , בראש ובראשונה , את הקתארסיס של הטרגדיה , כלומר את המירוק באמצעות הפחד והחמלה חיקוי" ) המבצע באמצעות המאורעות המעוררים חמלה ופחד את המירוק של הפעילויות / 'האלה אריסטו , . ( 35-36 : 1972 גם אם אין יודעים מהו קתארסיס זה , ועד כמה הוא קשור לממד הפולחני של הטרגדיה היוונית בעת שהוצגה , או בעת שאריסטו כתב עליה ( עבודתו היתה מעין עבודת אבל על הז'אנר הגווע באתונה , ( ברור שג ם לדרמה המודרנית - נניח זו של איבס...
אל הספר