מבוא בין המאות הארבע עשרה והחמש עשרה התפתחה בקרב יהודי תימן יצירה מדרשית ענפה , המעוררת השתאות בין חוקרי מדרשי ההלכה והאגדה , גם בשל היקפה הרב . אולם האמת היא שרק מעטים מן החיבורים המדרשיים , שהעמידו יהודי תימן , זכו להידפס ולהרחיב דעתם של קוראים וחוקרים העוסקים בעולמו של המדרש לתחומיו השונים , בין החיבורים המדרשיים שיצאו לרשות הרבים נמנים : מררש הגדול [ זמן חיבורו המאה השלוש עשרה ] לר' דויד אלעדני הנגיד , מארר האפילה [ נתחבר ב , [ 1329 מדרש החפץ ( 1428 ) וחמדת ימים . ( 1646 ) מררש הגדול הוא היצירה הנודעת ביותר מפין מדרשי תימן . ראיה לכך הם כתבי היד הרבים למדרש זה , מתקופות שונות שמספרם מגיע לעשרות רבות . חוקרים שונים , ובראשם המהדירים " 'למדד ג , מצאו לנכון לפתוח במבואותיהם בשאלת מקורותיו הגלויים והסמויים . הם הבליטו את ערכו של מדרש זה ותרומתו למחקר מדרשי 'האגדה . 'וההלכה צורות הפיוט מסוג , 'רשויות'ה שחיבר בעל המדרש כהקדמה למדרשיו שמספרן מגיע ל נו . נפטרו בדברי הערכה קצרים וכלליים , שלא היה בהם כדי לבחון את טיבן של 'הרשויות' על מבניהן ותוכנן ועל זיקתן ליצירה המדרשית שבצדן . במאמר זה ...
אל הספר