המעקב אחר הדיאלוג עם הברית החדשה בחמישים שנות יצירה מגלה את השינוי שהתחולל בשירת זך ביחס אל השמימי או המטאפיסי - מכפירה כואבת לביטול שיש עמו השלמה . אלה מוצאים את ביטוים החזק ביותר ב"מחזור , "האיטלקי שמופיע בקובץ כיוון שאני בסביבה . בשיר הפותח , "הפנס" נכתב : "ואתה עוד מתקוטט עם האור / ומסרב להשלים עם החשכה / כשהחשכה או לפחות מקצתה / היא כבר החשכה שלך" ( עמ' . ( 134 זוהי נטישה , או רצון לנטישה של דיאלקטיקה האור והחושך הדומיננטית כל כך בשיריו . בסוף אותו מחזור , בשיר " : "והלילה "חוכר שנאה , גם אהבה , / וזוכר את שניהם לא ברור / ויודע שזה כל הספור" ( עמ' . ( 138 בשירים שונים ובכל החלב והדבש נוכח פער כואב ובלתי ניתן לגישור בין שתי ספרות : הספרה הנשגבת של הציפיות לךפאות ולגאולה והספרה היומיומית הארצית של הסבל ואי הוודאות . המרחק בין שתיהן הוא מקור הכאב , והתימות המרכזיות הן מוגבלות הידיעה ואי הגאולה . השיר "רגע אחד" הוא דוגמה מובהקת למתח הזה בין שתי הספרות . בקשת הידיעה והציפייה לידיעה מבטאות געגועים , כמיהה לקשר עם איזה : "מעבר" "אם תאמר לי - . "אדע בספרים המאוחרים אין עוד ציפייה כזאת . ל...
אל הספר