[23] (ח-י) בשורת עידוד לאנשי יהודה

פסוקים אלה הם יחידה נבואית שירית , שיש בה אחדות ספרותית . על כך יעידו המוטיבים החוזרים והנשנים בשלושת הפסוקים . פסוק ח — איבתי ; ה' אור לי פסוק ט — — יוציאני לאור ; אראה בצדקתו פסוק י — איבתי ; ; ותרא , עיני תראינה ובנוסף לכך , בא שם ה' בשלושת הפסוקים 1 "ה' אור לי" ( ח , ( "זעף ה' אשא" ( ט ) ו"איו ה' אלהיך'ץי . ( פסוק יא אינו שייך ליחידה שירית זו , כיוון שאין מדובר בו באויב ובמצוקה . הנבואה נסמכה לקודמתה בגין קשרים אסוציאטיביים , הבאים לידי ביטוי במלים חוזרות י "לי" ( פסוקים א , ח ;( "והשפט" ( ג ) — "משפטי" ( ט : ( "איבי" ( ו ) — "איבתי" ( ח ;( "עתה תהיה" ( פסוקים ד , י . ( הדובר בנבואה זו מזהה את עצמו — בדומה לתפילות רבות במקרא — . "יאני'כ הדובר נמצא במצוקה נפלתי" ) ( " מחמת "זעף ה "' ( ט , ( והוא פונה אל אויבתו וקורא לה לא לשמוח למפלתו , שכן הוא מלא ביטחון שגורלו יתהפך — הוא יצא מאפלה לאורה ( ט , ( ואילו היא תושפל ותירמס ( י . ( בקטע זה אין נימה נבואית , אלא סגנונו לירי מזמורי , בדומה למזמורי תהלים . יש ששייכו את הקטע לסוג הספרותי , המכונה "תחינת היחיד" Individual Dirge ) או , ( Indi...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן