בקטע נבואי זה שני בתי שיר סימטריים , שכל אחד מהם פותח בתיאור כמעט זהה של המצב , שישראל יהיו נתונים בו . כל בית ממשיך בדימוי כפול : "כטל" — "כרביבים" בבית הראשון ; "כאריה" — "ככפיר" בשני , והוא מסתיים בהתפתחות הדימוי למשפט זיקה , הפותח במלת הזיקה . "אשר" בבית השני באה תוספת של תפילה להכרתת האויבים . אך על אף המבנה הסימטרי של שני בתי הנבואה , בולט הניגוד שביניהם ; זהו הניגוד שבין הטל העדין והמרענן לבין האריה הטורף והרומס . נבואה זו נסמכה לקודמתה בגלל האסוציאציה הצלילית : אשור ( ד-ה — שלוש פעמים ) — שארית , אשר ( ו , ז — פעמיים , ( וכן התיבה הפותחת את הנבואה . "והיה" בנבואה הקודמת נאמר : "והציל , "מאשור ואילו בנבואתנו נאמר : "ואין . "מציל 11 ) ן 7 , יה שארית . יעקב בלןךב עמים רבים כטל מאת ה' וגו' באמצעות דימוי לטל ולרכיבים , המביאים ברכה לצמחיה ' , מתאר הפסוק את ההשפעה הטובה שעתיד ישראל להשפיע על סביבתו , כנראה בתחומי האמונה והפולחן . "העמים , "הרבים שהם המושא לפעילות ישראל , יהיו נתונים להשפעתו הרוחנית המחיה והמרווה של הטל — ישראל , כדברי ראב"ע ( פירוש שני ) " : ילמד ישראל את העמים לקרוא...
אל הספר