שני הפסוקים מהווים יחידה נבואית שלמה בפני עצמה : הפסוק הקודם ( ה ) מסתיים בנוסחת החתימה "לעולם , "ועד המסיימת גם את שירת הים . "ה' ימלי ך לעלם ועד" ( שמות טו , יח . ( הקטע פותח בנוסחת פתיחה "ביום ההוא נאם ה , "' והוא נחתם בביטוי נוסחאי מסיים : "מעתה ועד ' . "עולם מלבד הסממנים החיצוניים של פתיחת הקטע וחתימתו , יש בו שלמות רעיונית : הנביא מתאר את מצב ישראל כ"צלעה" ו"נדחה" ו"נהלאה" ללא מנהיגות , והוא מבטיח כי בעתיד , "ביום , "ההוא ישנה האל את הנסיבות הקיימות , ואז הם יזכו למנהיגותו של האל בהר ציון . נבואה זו נסמכה לקודמתה בגלל הקשר האסוציאטיבי שביניהן : ד , ו-ז ד , א-ה לגוי עצום ( ז ) והוכיח לגוים עצמים ( ג ) ומלך ה' עליהם בהר ציון הר בית ה' ( א ) כי מציון תצא תורה ( ב ) מעתה ועד עולם לעולם ועד ( ה ) בין שתי הנבואות מצוי גם קשר תוכני . בנבואה הקודמת ניבא מיכה , כי ה' ישפוט בירושלים , ובנבואה זו ניבא , כי ה' ימלוך בהר ציון . אחד התפקידים החשובים של המלך הוא השפיטה .
אל הספר