סעיף 57 של חוק העונשין , תשל"ז 1977 ( סעיף 23 בחוק דרכי ענישה , ( קובע : לענין סעיפים 54 עד 20 ] 56 עד 22 בחוק דרכי ענישה ] דינו של עונש מאסר על תנאי שהטיל בית דין צבאי כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי , תשט"ו , 1955 כדין עונש מאסר על תנאי שהטיל בית משפט , זולת אם סבר בית המשפט שהרשיע בשל העבירה הנוספת , שהעבירה שעליה הטיל בית הדין את עונש המאסר על תנאי היתה עבירה צבאית כמשמעותה באותו חוק . בהצעת החוק לא הוזכרה ההגבלה שבסיפא של סעיף זה , 93 ולפיה היה בית משפט אזרחי מוסמך להפעיל כל מאסר על תנאי שהוטל בבית דין צבאי , בלא להתחשב באופיר . של העבירה שבגינה הוטל המאסר על תנאי . אך כבר בקריאה הראשונה של הצעת החוק קרא ח"כ צדוק לתת לבית המשפט האזרחי שיקול דעת אם להפעיל מאסר על תנאי שהוטל בבית דין צבאי . כוונת ההגבלה היתה , כנראה , שכאשר המאסר על תנאי הוטל בגין מעשה שאינו מהווה עבירה למי שאינו חייל , לא יפעיל בית המשפט האזרחי את המאסר על תנאי , אך כאשר המאסר על תנאי הוטל בבית הדין הצבאי בגין מעשה המהווה גם עבירה , "אזרחית" הוא יופעל גם בבית המשפט האזרחי . כבר העירו על כך , שנוסח סעיף 57 מכיל סתיר...
אל הספר