אחרי שראינו כיצד הותאמו ההוראות בדבר מאסר על תנאי למדיניות העונשין באנגליה ובשוודיה , נבדוק מה המצב בישראל . מטבע הדברים הוא , שבדיון זה נרחיב את היריעה . בחוק התקף בישראל — בהבדל מן החוק השוודי — אין סעיף המציין את מטרות העונש . אך לדעת פרופסור שהם , דירוג העונשים בפקודת החוק הפלילי , , 1936 מצביע על מדיניות ענישה המתבססת על תגמול והרתעה . חוק דיני העונשין ( דרכי ענישה ) הוסיף גם את שיקולי השיקום ומניעה . ההוראות בדבר תסקיר קצין מבחן , טיפול בחולי נפש ועוד , מבטאות שיקולים אלה . שיקולי השיקום לא היו זרים למדיניות העונשין שלנו עוד לפני חקיקת חוק דיני העונשין ( דרכי ענישה . ( הם באו לידי ביטוי בפקודת המבחן ( נוסח חדש , ( תשכ"ט , 1969 אשר סעיף 1 שבו קובע : הואשם אדם בעבירה וראה בית המשפט שהאישום הוכח , אלא בהתחשב בנסיבות הענין , ובכללן אופיו של האדם , עברו , גילו , תנאי ביתו , בריאותו הגופנית ומצבו השכלי , טיב העבירה שעבר וכל נסיבה מקילה שבה נעברה העבירה , ראוי , לפי דעתו , לשחרר את העבריין על מנת להעמידו במבחן , רשאי ... מסעיף ( 2 ) 5 סיפא לפקודת המבחן נוכל ללמוד , כי המטרה של העמדת א...
אל הספר