יהודה פרידלנדר ההוויה הסלעית- המתכתית בשירת אצ"ג על מחזורי השירים "לסעיף סלע עיטם"

התדע , אלהי , את קשי הסלע עלי לחצב בו את בטוני ? ( אנקראון על קטב העצבון '( אלו מלאכת השיר היתה בגשמי עשויה באבן ובמתנת וקמתי והכיתי באותיות בכיעזיל וכילף עד רסקן ופצוחן : ( לסעיף סלע עיטם ) תמונות ים , אש , ברזל ואבן הן מתמונות התשתית בשירתו של אורי צבי גרינברג , ובלשונו של המשורר בשינוי מסוים : "ברזל , קיטור , חשמל , ובטון - ארבעה שהיו לנוי ולאון שבהויה ; לביטויי התפרצות הנפש האנושית באור ההכרה : ההתגלות ממצב 3 פנימי-רוחני - לגשמיות . "ולשימוש ארבעת הרכיבים הללו נחלקים בשירת אצ"ג לשתי קבוצות המבטאות מוצקות מכאן וזרימה מכאן . ניתן לומר בלשון אוקסימורונית ששירת אצ"ג מאופיינת במוצקות זורמת ובזרימה מוצקה של ההוויה . ניתן אף לומר שבהוויה הסלעית-המתכתית שבשירתו זורם נהר הקיטור ואש החשמל . שירת אצ"ג מרוכזת כל-כולה בעצמים מוצקים קונקרטיים , בחינת נוכחות מתמדת ורציפה , והזרימה היא זרימה מתפרצת-מסתערת של ההכרה מן העצם ואליו , ובכל התפרצותהסתערות יש מטען חווייתי נוסף במשנה עצמה . משום כך תמונות ודימויים החוזרים כה רבות בשירתו במעגלי מעגלים אינם אלא ביטוי לנחשולים נוספים של התפרצות ההכרה השירית ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן