ליליאן דבי-גורי המושג "אמצע" בשירת אורי צבי גרינברג

בשתי ידי האותות - אני מאיר בגופי הלוהט * - - אץ רואה . אין רועד . אין מבין & ה סמלים עוד . '[ ... ] שירת אורי צבי גרינברג מאופיינת לכל אורך דרכה במזג רדיקלי ובניגוח תשתיות אמוניות וממסדיות , שהן חלק מן המורשת של היהדות ההיסטורית - ואף-על-פי-כן , אצ"ג , בעצם קיטרוגו העז על היהדות ועל גילוייה , הינו משורר בעל רוח דתית עמוקה , אף אם דיאלקטית וחריגה . עולמו הרוחני של אצ"ג מושתת על הרעיון המשיחי היהודי וגילוייו בלשון הציורית של הטקסטים היהודיים בכל התקופות - החל במקרא , דרך חז"ל , הספרות הרבנית , ספרות הקבלה והמיסטיקה , עולם החסידות , וכלה בספרות העברית החדשה ; ואולם אצל אצ"ג , ביטויים אלה פושטים את צורתם המקורית ולובשים מעמד של מושא לטרנספורמציה המובילה לאמת עמוקה , לחזון הטמון במציאות וגלוי לעיניו של הנבחר המורם מעם אך נסתר מעיני זולתו , מעיני הרבים . בשיריו מבטא אצ"ג תפיסת עולם ברורה על תכליתה של היהדות שבעיניו היא הגאולה . גאולה זו בנויה , בהירארכיה ברורה , על שני יסודות : גאולת עם ישראל בארץ ישראל וגאולת האדם והעולם . במעגל זה כרוכה גם גאולת האל , רעיון שמקורו באסכולות המיסטיות העוסקות...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן