אחרית דבר

אילו תכנים פוליטיים רעיוניים נתגלו במחקרנו ? ברצוני לגבש מסכת זו כאן , לקשור את החוטים שנתפתלו לאורך הספר ולאחות את הסוגיות , שנידונו לפעמים בהקשרים אחדים ועדיין מחכות לאיחודן . נתעלם אפוא משאלת המקורות הסבוכה , הן זו המתייחסת למקורות היהודיים והן זו המתייחסת ליניקת הרמב"ם מתרבות האסלאם ; נתעלם עתה גם מן הבעיות המתודיות הנגררות אחרי בעיית המקורות . וכן לא נתעכב על ההקשר והמשמעות ההיסטורית של הדברים . הבה נתאר את הרעיונות והמוסדות הפוליטיים המעוצבים בכתביו ההלכתיים של הרמב"ם . כמובן , נוכל לגעת בראשי פרקים כלבד . יחסו של הרמב"ם לשלטון מדיני , המתגבש בעיקר במלוכה אך לא בה בלבד , הוא חיובי . הדבר בא לידי ביטוי הן בהכרעה הנורמטיבית הן בפרספקטיבה ההיסטורית והן בשילובן . מצווה על ישראל למנות מלך , והרמב"ם דוחה כל נטייה לראות במקרא ( סיפור שמואל ושאול ) עדות לאמביוולנטיות והתפשרות בנושא . אין בשלטון אנושי משום הידרדרות דתית או בגידה במלכות א לוהים . השאיפה הנורמטיבית לשלטון ימיה כימי האומה , והיא עשויה להתגשם בלא כל קשר לתקוות הקשורות לבית דוד או לזכותו של בית זה למלוך . הרמב"ם דולה תקדימים מ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן