מעניינת השוואת ההלכה המימונית בנושא מלחמת קודש והפצת המצווה והאמונה עם זו של האסלאם גם בנוגע לפרטים ספציפיים , ואף כאן אפשר לעמוד על הדומה ועל השונה במישורים אחדים . כריתת ברית שלום עם עמים אליליים כבר ראינו כי הרמב"ם מדגיש שהחרמת האלילות היא העילה להחרמת עמי כנען , ומיישם בעקיבות את המקראות וההלכות שנאמרו ביחס לאומות אלה על כל עם אלילי . לא נתפלא אפוא , שהוא נוהג כך גם לגבי איסור כריתת ברית עם עמי כנען . אף לא נתפלא על המקום הדומיננטי המוקצב לאיסור זה , שאינו תופס מקום חשוב בתלמוד . אמנם ניזכר כי הנושא אכן נמנה כנושא בעל חשיבות ראשונה במשפט המוסלמי הבין לאומי , וזאת בהתאם לאופיו של האסלאם כדת מתפשטת להלכה ולמעשה . אולם אין הכרח לראות בהקבלה זו גורם : הרמב"ם מקדיש את פרקו להלכות הנובעות מדברים ז , ב , ופסוק זה אכן פותח ב"לא תכרת להם . "ברית משמעותי יותר לענייננו להתמקד על תוכני האיסור בהצעת הרמב"ם r "אין כורתין ברית לעובדי עבודה זרה כדי שנעשה עמהן שלום ונניח אותם לעבודתם שנאמר 'לא תכרות להם ברית' אלא יחזרו מעבודתם או . "יהרגו כריתת ברית מתפרשת כעשיית שלום , והיא נאסרת כיוון שהיא הכרה ב...
אל הספר