המלחמה נמנתה מתמיד בין התפקידים הראשיים , אם לא התפקיד הראשי , של המלכות . הנחה זו מובלטת בשם שכינה הרמב"ם את חיבורו , הלכות מלכים ומלחמותיהם . כינוי הספר עומד גם במבחן הכמות : החיבור מוקדש לדיני מלחמה מאמצע פרקו הרביעי . מכאן ועד סוף הספר עוסק הרמב"ם במלחמה ובנושאים הניזונים ממנה . הלכות בני נח , לדוגמה ( וגם הלכות "המלך , ( "המשיח אינן משתבצות באופן סתמי בהלכות מלכים , אלא נמשכות הישר מדיני מלחמה . שילוב מסכת זאת במסגרת דיני מלכות ומלחמה מלמד , כי חשיבות נושא המלחמה אינה נמדדת לפי כמות החומר המצטבר סביבו בלבד ( וחומר רב זה משקף את המפעל התלמודי בעיקר , ( אלא גם לפי הפונקציה שנושא זה ממלא בעולמו הרעיוני נורמטיבי של הרמב"ם , בחינה המשתקפת בעיצוב המימוני של נושאים שלמים ונשיקתם אהדדי . מנקודת ראות זו רואים אנו , כי המלחמה היא אחד משני מישורים שדרכם מתייחסים היהודי והיהדות לעולם הנכרי האלילי . ( המישור השני הוא ההטפה , ההוכחה והחינוך ; וכאן משמש אברהם , המגייר נכרים בדרך השכנוע , דוגמה לדורות . ( פרספקטיבה זאת משווה אופי חמור ליחסי ישראל עם אומות העולם , אך 1 הלכות בני נח ניתנות בפרקים ...
אל הספר