יש לסכם את פסיקת הרמב"ם בנוגע ליחסים הפורמליים שבין מלך וכוהן גדול כדלקמן : א . שלא כיהודים אחרים אין הכוהן הגדול חייב להתייצב לפני המלך . ב . כשהוא מופיע ביזמתו אין הוא משתחווה לפני המלך , והוא אף רשאי לשבת בנוכחותו . ג . אם המלך בא לכוהן גדול , מן הראוי "מצווה" ) אבל לא חובה ) שהכוהן יעמוד מפניו ויושיבו . ד . כשמלך מופיע לפני כוהן גדול לשאול באורים ותומים , חייב המלך בעמידה " . מצטייר לפנינו כוהן גדול שהוא כמעט שווה למלך , ובוודאי אינו כפוף לו בדומה ליתר העם . תמונה זו אינה מתקבלת מלקט פשטני של מקורות תלמודיים ; האמרה התלמודית החד משמעית ביותר בסוגייתנו קובעת בבהירות , כי "מלך קודם לכהן . "גדול הרמב"ם , לעומת זאת , מתייחס לכוהן גדול באספקלריה של קשריו למקדש — מסכת מוחשית בעלת משמעות הלכתית ספציפית . דומה כי תבנית זו היא בשורשי הקביעה , שלא מצאתיה במקורות , כי כוהן גדול אינו מתייצב לפני המלך אלא ברצונו . ידוע כי הרמב"ם ממקם את הכוהן הגדול במקדש , ורואה ביציאתו ממנו — למעט יציאה מרצונו ולזמן קצר — איסור חמור . אי לכן גם המלך אינו יכול לצוות עליו ליעקר ממקומו ולהופיע לפניו . עם הופיעו א...
אל הספר