שאלת יחסו של מלך לדמויות אחרות המייצגות מוקדי סמכות בלתי מלכותיים עולה רק במישור הפורמלי טקסי . ההלכה קובעת , לדוגמה , מי עומד בפני מי וכדומה . מצע זה מצומצם למדי , וקשה לטעון כי הוא חושף דפוסים משמעותיים במובן הרחב . מאידך גיסא כל פורמליזם טקסי מבוסס על מערכת ערכית מחושבת , ומבטא בצורה מחייבת ומעשית עדיפויות והכרעות . טול , לדוגמה , את קביעת המשנה " , כי בעת קריאת פרשת הקהל "חזן הכנסת נוטל ספר תורה ונותנה לראש הכנסת וראש הכנסת נותנה לסגן והסגן נותנה לכהן גדול וכהן גדול נותנה למלך : " ... וכי אין כאן אמירה לגבי מעמדם היחסי של כוהן גדול ומלך ? הרמב"ם מקצה מקום בחיבורו לשאלה זו על ביטוייה הטקסיים דווקא . אמנם קובעת הברייתא סדרי עדיפויות חכם" ) קודם למלך ... מלך קודם לכהן גדול , כהן גדול קודם ( "לנביא במישור מעשי ביותר ( פדיון שבויים י . ( אך הרמב"ם , המתמודד עם מקור זה בכתביו השונים , מתעלם ממנו כמעט כליל במשנה תורה . אפשר שהוא נוהג בסלקטיביות גם בנוגע למקורות האגדה הנוגעים לסוגיה זו , סימן נוסף לחשיבות שהוא ייחס לנושא . יש לציין , לבסוף , לעיצוב הארכיטקטוני האופייני לרמב"ם : הלכתו פותחת...
אל הספר