יהיה זה פשטני מדי לומר , כי התיאור המימוני של ההדר המלכותי משקף את סביבתו המוסלמית , שספגה לתוכה את נורמות המלכות ההלניסטית מזרחית . רובי הלכותיו לקוחות מן התלמוד , אם כי הרמב"ם לא רק בחר והבליט את הנראה לו אלא גם העמיק וייצב כמה תופעות וקבען בצורה מחייבת יותר מהמוכר לנו בתלמוד . הרבה תרמו גם סגנון ועריכה , שגיבשו משנה מוצקה מתוך פרטים שמחמת פיזורם נראים לנו ( אולי בטעות ) רופפים . יש לתת את הדעת אף למבנה : בעוד שמעמדם של אביזרי המלכות בא במשנה בסוף הפרק העוסק בכבוד המלכות , הרמב"ם בוחר להבליט הלכות אלו בהציבן בראש פרק ב של הלכות מלכים . "כבוד גדול ... אין רוכבין על סוסו . " ... ואכן פרטים אלו מובלטים גם בספרה המוסלמית . אך העיקר עדיין שאוב מחז"ל והמקרא . ואם אמנם מצטיירת תמונה שאינה כה מוכרת לנו מהמקרא — או , נכון יותר , ממה שנראה לנו כאידאל המלכותי , שכן עברה מלכות ישראל כברת דרך ארוכה מפשטותם של השופטים ושל שאול עד לפאר שאפיין את מלכות שלמה , לדוגמה — עלינו לזכור שתי תופעות תלמודיות שאינן , אולי , אלא אחת . חלק הארי מידיעותינו על המלכות המקראית בא לנו מסיפורים ותיאורים , ולא מניסוחי...
אל הספר