אסור שהמלך יימצא במצב , או ייקח חלק במעשה , שיפגע בתדמיתו הנעלה . כלל זה מתבטא ביחס לעשיית מלאכה , למעורבות חברתית קלילה ועממית , ואף לביצוע חובות דתיות אחדות שיש בהן משום השפלה . א . עשיית מלאכה : כבר בנוגע לבחירת מלך שמענו , כי "אין מעמידין = ] ממנים ] מלך ולא כהן גדול , לא קצב ולא ספר ולא בלן ולא בורסי , לא מפני שהן פסולין אלא הואיל ואומנותם נקלה , העם מזלזלין בהם לעולם . ומשיעשה במלאכה מאלו יום אחד — . "נפסל הלכה זו היא תלמודית , ואין לזקפה אפוא להשפעת הסביבה המוסלמית על הרמב"ם . אולם דומני כי הרמב"ם מדגיש את ההנמקה ומשתקף פה צירוף הביטויים . אולם הוא כותב גם ( הלכות מלכים , שם ) כי אסור להשתמש ב"עבדיו ושפחותיו ושמשיו" של המלך , הלכה הנובעת ממעמדה של אבישג משרתת דוד אחרי מותו לפי סוגיית התלמוד ( סנהדרין כב ע"א . ( 11 הלכות מלכים , שם . שרפת הכלים נזכרה כאן כמעשה המעורר יראת כבוד ומדגיש את בלעדיות השימוש המלכותי , שכן על עצם חובת השרפה כבר למדנו בהלכות אבלות יד , כו . הפרובלמטיקה בעניין השרפה "על המלכים" נובעת מהתלמוד עצמו ( ראה ג' אלון , " למקורו של מנהג קבורה קדום , "בישראל מחקרים...
אל הספר