צו המלך וצו התורה — גבולות הנאמנות המדינית

א . "לבלתי רום לבבו מאחיו ולבלתי סור מן המצוה ימין ושמאל . " ... המלך מצווה לא רק שישרור שוויון חברתי בינו לבין עמו , אלא גם על השוויון הדתי : הוא , כמו כולם , נכנס בעול המצוות . מעמדו כלפי הברית אינו שונה או עדיף מזה של כל אדם מישראל . אי לכך ייתבעו מלכי יהודה וישראל על פשעיהם המוסריים והדתיים וכיוון שהאחריות הלאומית רובצת עליהם במיוחד — ייתבעו המלכים יותר מכל אדם אחר בשל ליקוייהם וחטאיהם . יש למתוח קו ישר מיצירת בני אדם כולם בצלם א לוהים ( ושלילת מעמד א לוהי מן המלך ) עד לכריתת ברית סיני עם יחידי האומה כולם , ומכאן עד לריב הנביא עם המלך בשם . 'ה מובן מאליו כי גישה זו טומנת בחובה משמעויות חברתיות ופוליטיות אדירות , ולא במקרה נזקקו תנועות שונות בתולדות המערב למודל הנבואי , ולפעמים אף הרחיקו לכת ממנו . להכפפת המלך למרות התורה ולמתיחת ביקורת עליו בשמה יש השלכות על טיב שלטונו . כיוון שהמלך אינו עומד מעל לחוק ( ואף אינו נותן החוק או מפרשו , ( אין הוא רשאי לדרוש מבני עמו לבצע מעשים המעבירים אותם על החוק . והם מצדם חייבים לסרב לעשות מעשים כאלה , ומצווים על העדפת נאמנותם לחוק על פני נאמנותם ל...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן