כשלעצמה , בלבד " . עדיין רחוקים אנו ממושג laesae majeste הרומאי , המקפיד על קלה כעל חמורה . אכן משתמע ממקרים אלה , כי חייב אדם להתנהג ביראת כבוד כלפי המלכות , אך לא הוגדרו גבולות יראה זו או תכניה , וכן לא נקבעו סנקציות ספציפיות למקל בכבוד המלכות . בסיכומו של דבר , "כבוד מלכות" עדיין אינו מושג נורמטיבי לכל דבר . העם אמנם מבטיח את נאמנותו ליהושע באמת "כל איש אשר ימרה את פיך ולא ישמע את דבריך לכל אשר תצונו , "יומת אך הדברים סתומים במקצת , וגם לא נראה שהמקל בכבוד המנהיג ייתפס בם . חז"ל מצמצמים ומרחיבים את המושג מורד במלכות ( הם שיצרו את המונח ) בעת ובעונה אחת . מצד אחד התפיסה הסקרלית של המלכות נחלשת , אם כי ברור שהמעמד שממנו נהנית מלכות בית דוד אינו פוזיטיבי בלבד . ביטוי לכך יש , אולי , בעובדה ששמות כב , האוסר קללת מלך , מתפרש כאוסר קללת כל אדם מישראל , ואין חז"ל יודעים עונש מוות על קללות אלה . מאידך גיסא קובעים חז"ל ברורות , כי "כל המורד במלכות בית דוד חייב , "מיתה ומחילים כלל זה לא על פעולות חתרניות ממש בלבד , אלא — במקרה אחד לכל הפחות — גם על פגיעה בכבוד המלך : אוריה החתי נידון כמורד במ...
אל הספר