רק לא ירבה לו סוסים ולא ישיב את העם מצרימה למען הרבות סוס r אמר לכם לא תספון לשוב בדרך הזה עוד . ולא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו וכסף וזהב לא ירבה לו מאד . והיה כשבתו על כסא ממלכתו וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר מלפני הכהנים הלוים . והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו למען ילמד ליראה את ה' א להיו לשמור את כל דברי התורה הזאת ואת החקים האלה לעשתם . לבלתי רום לבבו מאחיו ולבלתי סור מן המצוה " ... פרשנות חז"ל לפסוקים אלה היא חד משמעית . התורה לא באה . לדעתם , להגביל את המלכות בתפקודיה השונים או לשנות בתפקודים אלה מהנהוג במלכויות בכלל . אין איסור ריבוי סוסים , לדוגמה , בא להשפיע על האופי המדיני של המלכות או להגביל את כושרה לעשות מלחמה ; ואין איסור ריבוי כספים בא לקפח את אופייה הציבורי ממלכתי . התורה מכוונת את דבריה , לדעתם , אל המלך בתור פרט ומנסה למנוע ממנו להיות אדם הנשלט על ידי תאוותיו או הרודף כבוד ובצע . ( דומה כי שאלת אופיו האישי של המלך חשובה יותר אף מהחשש שריכוז הכוח בידיו יהפוך אותו עריץ המסכן את החברה ( . חז"ל תובעים מהמלך התנהגות אישית מוסרית למופת , אך משחררים את המלכות , כמוסד , ממג...
אל הספר