ההסכמה והמלכות בישראל

מקורות משנתו ההסכמתית של הרמב"ם בנוגע למלכות ישראל — אם אכן קיימת משנה כזאת — היא עמומה ומעורפלת . הערותיו הבודדות בפירוש המשנה ובספר המצוות מתייחסות לתופעות שוליות , ואין בהן משום התמודדות עם השאלה היסודית . בפירוש המשנה נקבע , כזכור , כי ראש גולה מתמנה רק בהסכמת אנשי מקומו , וזאת הגם שמדובר במשרה העוברת בירושה . כמו כן נחשבת ההסכמה הלאומית אחד הפתרונות למאבק יורשים על המלכות . אולם זאת נאמרת על יד מינוי הסנהדרין או הנביא או תפיסת השלטון סתם ; ואם כן , אין כאן אלא פתרון מעשי לבעיה ספציפית , ולא משום העמדת תנאי עקרוני . בספר המצוות מטעים הרמב"ם , כי המלך רשאי להרוג את המורד בו "כמו שקבלו אבותינו על עצמם ואמרו , כל איש אשר ימרה את פיך ולא ישמע את דבריך לכל אשר תצונו יומת , " ... והננו מתרשמים כי זכות זו להעניש את המורד עונש מוות נעוצה לדעתו בהסכמה ההיסטורית של העם . קביעות אלה נעדרות במשנה תורה . כאן אין מדובר כלל על תהליך בחירת ראש גולה או על הצורה שבה יוכתר יורש בין היורשים ( הרמב"ם נוקב בתכנים המכשירים יורש למלכות , וגם קובע דיני ירושה נוקשים למדי . ( הזכות להרוג מורד במלכות מנומקת א...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן