המלך המשיח

הרמב"ם הציב את התיאור המלא ביותר של עידן הגאולה שבמשנה תורה בסוף הלכות מלכים . הסיבה למיקום זה היא פשוטה : הגאולה קשורה קשר הדוק עם דמות הגואל המדיני , המלך המשיח . אולם קשה להחליט אם מלכות זו אינה חורגת מבחינה פנומנולוגיה , ולו במעט , מהמלכות הנורמטיבית שההלכה ( והלכות מלכים ) עיצבה . מלכות המשיח בוודאי נסמכת על התכנים והיסודות של המלכות הנורמטיבית ; אין היא חורגת בתנאיה ההתחלתיים ממלכות זו , כפי שהדגיש הרמב"ם עצמו בקבעו כי חכמי ישראל הכירו בבר כוכבא כמלך המשיח . אין היא חורגת מן המודל המלכותי הרצוי אף בתוכני הצלחתה : מלך זה הוא האידאל שאליו שואף כל מלך , ומגמות מלכותו הן הן המגמות האידאליות של המלכות בישראל בכלל . האם היא מתרוממת מעל תכנים ומגמות אלה בסוף דרכה ? האם נמצא בתיאור מלכות הגאולה תכנים שאינם מנת חלקה של המלכות הנורמטיבית , כפי שהכרנו אותה עד כה , אף בגרסתה האידאליתי או שמא נאמר , כי כל הנאמר על 74 הלכות מלכים ג , י ; כיוון שהרמב"ם מסביר כאן את חוק התורה , רשאי הוא להתחשב במצב האידאלי : "לבו הוא לב כל קהל , "ישראל כאילו יש רק מלך אחד . 75 מורה נבוכים , א , עב ! שם , לט . 76...  אל הספר