מגמות המלוכה כפי שהן מופיעות בכתביו ההלכתיים של הרמב"ם , אינן שונות באופן רדיקלי מהנאמר במורה נבוכים . בוודאי קיימים הבדלי לשון ומינוח . חלקם כמדומני , משקפים את הגיוון הקיים ברעיון עצמו , וחלקם נובעים מן הגיוון שבמקורות הספרותיים רעיוניים שמהם נשאבו הדברים ושבהקשרים שבהם שבו נאמרו . באופן כללי אפשר לקבוע , שהנאמר במשנה תורה מתאפיין בנוכחות היסוד האידאלי ליד היסוד המציאותי ובמבט ההיסטורי המקיף שהרמב"ם מקנה למלכות 1 מדובר בדפוס החובק תולדות עולם , מיציאת מצרים ועד לעידן המשיחי , עם כל המטען הרב גוני הנישא במסע הארוך והמורכב . א . המרכיב החברתי , שהוא כה דומיננטי בתיאור המנהיגות במורה נבוכים , מתבטא בחובת המלכות לעשות צדק ומשפט . ביטוי מסורתי אידאלי זה מדגיש את התכנים והתוצאות הנורמטיביים של פעילות זו יותר מן המגמה הפונקציונלית שבקיום חברה הרמונית . אמנם נוסף על מגמה אידאלית זר מדגיש הרמב"ס את הצורך לדכא את היסודות הפליליים והאלימים , ואת התפקיד הפטרנליסטי של המלך , הדואג ל"צורכי" עמו ( אספקט החסר , דומני , במורה . ( לעומת זאת אין המלך 21 מורה נבוכים א , מו . ; L . Strauss , Philosophic ...
אל הספר