משנה תורה לא זו בלבד שמלכות בית דוד זכתה למעמד סגולי בתולדות עם ישראל ובאמונתו המדרש אף קובע כי "עד שלא נבחר דוד היו כל ישראל כשרים למלכות , משנבחר דוד יצאו כל . "ישראל אין הרמב"ם דוחה אמרות אלה , שבמקורן אולי באו לערער על סמכותה של מלכות לא דוידית , ואין הוא ממעט בערך בית דוד ; במובן מסוים מפליג הוא בהאדרת בית זה אף מעבר לצרכיו ההלכתיים . אולם דומה כי הוא מקהה את חודן הנורמטיבי של אמרות הטוענות לבלעדיות המלכות הדוידית , ומסב את הדברים לאפיק אסכטולוגי רחב מחד גיסא , או לאפיק הלכתי צר מאידך גיסא . השאלה היסודית היא , כיצד אפשר לקבל את "מלכות ישראל" כדפוס נורמטיבי ( ולא רק היסטורי ) ובעת ובעונה אחת לקבוע כי "כיוון שנמשח דוד זכה בכתר מלכות , והרי המלכות לו ולבניו הזכרים עד , "עולם קביעה המבשרת לכאורה את בלעדיות השלטון הדוידי י והנה , ההתייחסות למלכות דוד וישראל ממוקמת במסגרת דיני משיחה . פירוש הדבר , בין היתר , כי הנושא יידון מבחינת הזכות להמשך השלטון , ולא מבחינת בלעדיותו . המעיין בדברי הרמב"ם ( המסורבלים בצורה בלתי אופיינית ) ייווכח כי בית דוד זכה בשני יתרונות 1 ( א ) זכותו למלכות לא תפ...
אל הספר