דיני הראיות באים ללמד כל אדם , והדיינים בכללם , כיצד לדעת בדיוק עד כמה שאפשר את העובדות שמהן יש להסיק מסקנות להתנהגות בני אדם . בעיקר חשובים דינים אלה לדיינים הפוסקים דין , שלא יבואו לפסוק עובדות שאינן נאמנות משום שאינם יודעים להבדיל בין דברי אמת לדברי שקר , ויאמינו למה שאומרים להם משום בקיאותם המועטת בדרכי בני אדם ונטייתם להאמין למה שקרוב ללבם ולמה שמסייע לאהוביהם , ועל פי עובדות של שקר יעוותו את הדין , יחייבו את הזכאי ויזכו את החייב , ולא ינהגו בדרך שווה כראוי בבני אדם הבאים לפניהם לדין . בגלל כן גם דיינים שונים יפסקו באותו דבר בדרך שונה לפי מחשבותיהם השונות הבאות מתוך דרכי חייהם השונות , אלו עובדות ראויות לאמון , ומשום כך לא יידעו בני אדם הבאים לפני הדיין , אם יפסוק לפי העובדות לאמיתן , שכן הדיין פוסק לפי העובדות , כיצד על בעלי הדין לנהוג כדין . למה הדבר דומה ? למי שהולך אצל רופא לשאול בעצתו כיצד עליו לנהוג כדי שיבריא ממחלתו , ואם לא יגלה לרופא את העובדות כהווייתן , יאמר לו הרופא על פי דבריו עצות שעל פיהן לא יבריא . הכללים של דיני הראיות והלכותיהן הם אותם הכללים לפיהם נוהג אדם נבון ...
אל הספר