ההבדל החשוב ביותר בין מיני הזכויות שיש לאדם בממון הוא ההבדל בין זכות בנכסים לבין זכות בחיוביהם של בני ארם חבריו . כלומר , בין זכות בגופו של נכס לבין זכות נגד חייב פלוני שיקיים את מה שהוא חייב , וזו אינה זכות בגופו של שום נכס . הדוגמה הרגילה ביותר לזכות בגופו של נכס היא זכות הבעלים . לבעלים יש זכות בגוף הנכס שלהם , אפילו הפקידו אותו ביד שומר או השכירו אותו או שהוא משכון ביד מלווה , או הנכס נגנב או אבד להם ( ולא נתייאשו , ( אפילו השומר או הגנב מכרו את הנכס לאחרים , עדיין הנכס של הבעלים הראשונים , ומחמת זכותם זו בגוף הנכס הם טורפים ונוטלים אותו גם מן הלקוחות שלקחו אותו ממי שלא היה רשאי למכרו . וזהו בדרך כלל הסימן המובהק של כל זכות בנכס , שבעלי הזכות טורפים אותו ממי שלקחו אותו מן המחזיק בנכס לאחר שבעלי הזכות קנו אותה . הדוגמה הרגילה ביותר לזכות בחיוב של בני אדם היא ההלוואה . מילווה להוצאה ניתנה ואין בה שום דבר שהוא בעין , אין המלווה בעלים על שום מטבע מסוימת , ואפשר שאין ללווה מטבעות כלל ; הלווה אינו אלא מתחייב ליתן למלווה מניין מסוים של מטבעות ביום הפרעון . אבל אין ההלוואה אלא דוגמה לחיוב ...
אל הספר