סמיכה.
מתוך:
אנציקלופדיה מקראית : אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו - ה : ממוכן - סתרי
>
ה ממוכן-סתרי
>
אות סמך
—מעשה סמלי והוא שימת יד על ראש אדם או בהמה . המונח סמיכה הוא של לשון תנאים . במקרא נוהג הפועל סמך בלשונות כגון : וסמך את ידו על ראש הפר ( ויי ד'ד ;( וסמכת את ידך עליו ( במי כז'יח ' ( וכיוצא בזה . ואלו העניינים שנאמרה בהם הסמיכה : . 1 משה סמך
אל הספר