נזיר.

— נא ] נזיר הוא מי שמקיים בחייו כמה צורות של פרישות' ובעיקרן אלו הן : הימנעות מיין' התרחקות מטומאה וגידול השער פרע ( ראה לקמן . ( בוי' כה'ה'יא' בא השם הזה בהשאלה על ענבי השנה השביעית' האסורים בבצירה ובאכילה . הפועל נזר' בבניין נפעל או הפעיל' המופיע לרוב בלווית ציוךהיחס מן' מ ' ... משמעו : להימנע ולהתרחק מדברים מסוימים או ממעשים מסוימים . בפרשת הנזיר בא גם צירוף הלשון : להזיר להי שכמשלים משמש ' לו נדר הנזיר או ימי הנזירות ( במי ו'ב'ה'ו'יב ' ( ומשמעו : לקיים את הנזירות ולנהוג לפי איסוריה . אכל לצדו של השם נזיר מצוי השם נזר , שהוראתו העיקרית כתר ועטרה ( ע"ע . ( אלא שהוא נאמר בהשאלה גם על השער הארוך שעל הקדקוד ( ראה ירי ז'כט . ( ובפרשת הנזיר מתערבב בו לפעמים גם גוךהוראה של נזירות ( במ' ו'ד ה'ח'יב יג'כא ;( וראה להל ן' [ ג . [ הנזיר אינו חייב להרחיק עצמו מחברת אנשים' ואף לא לבטל את חיי המשפחה שלו . כל מה שהוא מטיל על עצמו אינו אלא מידה מסוימת של קדושה' שהוא מטילה על עצמו מדעתו שלו ומרצונו שלו . קדושת הנזיר שייכת לספירה העממית' הבלתי כהנית' וטיפוסי הדבר שהיא אפשרית אף בנשים ( במי ו'כ ; והשווה...  אל הספר
מוסד ביאליק