- נא ] תיאור כללי -. הנגב הוא ההבל הדרומי של ארץ ישראל' השוכן בגבול הארץ המיושבת וחבלי המדבר . השם נגזר כנראה מן השורש נגב = יבש' על שום אופיו היבש של אזור זה ( ע"ע מושגים גיאוגרפיים' ד . ( בגלל מקומו הגיאוגרפי של הנגב בדרום הארץ' הרי המלה נגב משמשת במקרא פעמים הרבה במשמעות דרום בכלל . גבול הנגב הוא אקלימי וכולל בקירוב את הרצועה המקבלת כמות משקעים שנתית שבין 300 ל 100 מ"מ ( ע"ע ארץ ישראל' נה ' 10 ' [ ושם מפת הגשמים השנתית . ( רצועה זו היא אזור המעבר למדבריות הדרום' ובה הולכת ופוחתת כמות הגשמים במהירות רבה ככל שאנו מדרימים . במרכז הנגב שוכנת באר שבע הנהנית מכמות ממוצעת של 200 מ"מ גשם ורצועת המעבר משתרעת כ 20 ק"מ מצפון ומדרום לה . כארץ מעבר יש גם בנגב הבדלים קיצוניים בין שנה לשנה . שנות הבצורת הן תכופות בתקופת המקרא כבימינו' ולא פעם יורד חלק ניכר מכמות הגשמים השנתית בימים מספר . הנגב הוא רמה שטוחה בעיקרה' המכוסה אדמת ליס דקה שהובאה על ידי הרוח . אדמה זו היא פוריה' אך כמות המשקעים המועטה והבלתי-יציבה גרמה בכל הזמנים לדלות הצמחיה' ורובה שיחים ועשבים המלבלבים רק באביב ובשנה מבורכת בלבד . ...
אל הספר