— כלי שמתקינים עליו נרות והוא משמש להגברת התאורה . אפשר שבכמה כתובים בא "נר" במשמעות קיבוצית' כלומר נרות ושמא אף מנורה ( עיין שמ"א ג'ג ; והשווה שמי כז'כ ; ויי כד'ב . ( בדני ה'ה' קרוי כלי מעין זה נבךשתא . האטימולוגיה של השם הארמי אינה ברורה ויש משערים ששרשו פרסי . מתקופת הברונזה התיכונה ואילך מופיעים בממצא הארכיאולוגי של ארץ ישראל וסוריה נרות בצורת קערה עמוקה' שבשוליה עשויים שבעה פיות לשירבוב פתילות למאור . בבמה שנגלתה בנהריה נמצאו כמה קערות כאלו מתקופת הברונזה התיכונה . יש שקערת נרות מושמת על כנה' של חרס' של אבן או של מתכת' ובכך היא כבר נהפכת למנורה . "מנורה" בתבנית זו נמצאה בתענך : קערית של שבעה פיות' יושבת על כנה' והיקפה של הכנה מצטמצם באמצע כדי ליצור בית יד נוח לאחיזה' ושוב הוא מתרחב למטה כדי לשמש בסיס לעמידה יציבה על הקרקע ( וע"ע נר . ( במקרא נמסרו פרטים על צורתן וקישוטיהן של שתי מנורות' ושתיהן של זהב : מנורת המשכן ( עיין להלן' נב ([ והמנורה המתוארת בחזון זכריה ( עיין להלן' נד . ([ . נא ] האמידים שבעם לא היו מסתפקים בנרות , שהיו מצויים בכל בית' והיו מתקינים לעצמם מנורה ( מל"ב ד'י ....
אל הספר