- מזון שירד בחסד האל ואכלוהו בני ישראל ארבעים שנה במדבר ( שמי טז'לה ' ( מאמצעו של החודש השני לצאתם מארץ מצרים ( שם' פסי א ) עד ממחרת הפסח הראשון שנעשה בארץ ( יהוי ה' יב . ( המן מתואר בתורה כלחם שהמטיר ה' לעמו מן השמים ( שמ' טז'ד ) ברדת הטל על המחנה לילה ( במ' יא'ט . ( על כן כונה המן לחם שמים ( תה' קה'מ ' ( דגן שמים ( תה' עח'כד ' ( ואף לחם אבירים ( שם' פסי כה ' ( היינו לחם מלאכים ( השווה השבעים ; חכמת שלמה טז'כ ; ודברי עקיבא' יומא עה'ב . ( בני ישראל מצאוהו כעלות שככת הטל על פני המדבר ( שמי טז'יד ) ולקטוהו בבוקר וחם השמש ונמס ( שם , פסי כא . ( תיאורו : דק מחוספס' דק ככפור על הארץ ( שם' פסי יד ' ( כזרע גד לבן ( שם' פסי לא' והשווה במי יא'ז ) ועינו כעין הבדולח ( שם . ( טעמו כצפיחית בדבש ( שמי טז'לא . ( אבל כשנטחן בריחיים או נדוך במדוכה' ונעשה עוגות , היה טעמו כטעם לשד השמן ( במי יא'ח . ( סיפור המן שייך למחזור הסיפורים . המפארים את הישועות והנסים של אלהים במדבר . עניין זה' המובא בתה' קה'מ'
אל הספר