( עדות בכתב של נחמה מרכוס קלמן , תש"ס ) המקום — שכונת בית ישראל ליד . "השטיבלעך" ב"שטיבלעך" קיים חדר — סניף של הישיבה הירושלמית "עץ . "חיים בחדר הפונה לכביש , לרחוב זוננפלד , מלמד ה"מלמד" רב דויד . ובחדר הסמוך מלמד רב יענקל ; ומי שגומר ללמוד אצל רב יענקל , עובר לחדר של רב שולם . רב שולם זה ידוע לא רק כמלמד אלא גם כמרפא גרון . כל מי שיש לו מיחושים בשקדים פונה אל רב שולם , והוא מורח יוד חום בעזרת מקלון עטוף צמר גפן כקצהו . אולי זה בלתי נעים לחוש בטעם היוד , אבל זה עוזר , ואם היו שואלים את החולה ו "איך הבראת כל כך מהר " ? "מה , "פירוש הוא עתה . "רב שולם האט מירגעשמירט דעם האלץ" ( רבי שולם מרח לי את הגרון . ( הילדים הקטנים הלומדים אצל רב דויד היו בגיל שלוש ארבע , ומאחר שקטנים היו , התנהג עימם כאב רחום ומסתכל היה בעין יפה כאשר האחות הגדולה היתה מביאה לארוחת עשר כוס קקאו לאח הקטן העוסק כלימוד . "הסידור" כאשר הביאו את הקקאו , היו הילדים צועקים אל הילד : "שלומקה , דיין מיידל איז געקומאך ( שלמה , הילדה שלך הגיעה . ( עם סוף ההפסקה נתן הרבי הוראה : להיכנס לכיתה ! ואז יצאו כמה ילדים לרחבה של השטיב...
אל הספר