ב"ניסוי הקריאה" משנות תשי"ח-תש"ך הושם בעיקר דגש על פיתוח שיטות סינתטיות , כי כישלון הקריאה , כך סברו , קשור לשיטות הגלובאליות והאנאליטיות ; אך בהמשך התגבשו , כאמור , שתי קטגוריות אחרות לסיווג השיטות : 0 ? שיטות שקיבלו מן החדר האשכנזי את עקרון "התנועה , "הזהה והתחילו את לימוד הקריאה בהברות , במלים או בסיפורים שלמים — כולם מנוקדים בשלב הראשון בקמץ פתח בלבד . יתר התנועות נוספות אחת אחת , בהדרגתיות רבה . O שיטות שקיבלו מן החדר הספרדי והתימני את העיקרון של התנועות המעורבות ( אך לא תמיד את עקרון האות הזהה , ( ואשר התחילו את לימוד הקריאה ב"קולות טבעיים" מעורבים , או במלים הנבחרות בשל תוכנן ומשמעותן . עקרונות אלה משפיעים ישירות על בחירת המלים , על מבנה המשפט , ומכאן גם על התכנים בשיטות הקריאה השונות , כי בשלבים ההתחלתיים נקבעים תכני השיטות על פי שני שיקולים עיקריים : א ) אלו מלים הן הקלות כיותר לפיענוח י ב ) אלו מלים הן המשמעותיות ביותר לילד . עקרון התנועה הזהה גישה זו מתבססת על המבנה הלוגי של השפה ( גישה . ( "מובנית" מצדדיה סבורים , שקל יותר ללמוד בתחילה קריאת מלים בעלות תנועה זהה . השיטות הד...
אל הספר