אם נשווה את המצב בכיתות א' בעשור הראשון למדינת ישראל עם המצב בסוף העשור השני , הרי אין ספק שהישגי הקריאה השתפרו באופן משמעותי . פייטלסון ( 1973 ) תיארה את השיפור כקריאה כהישג "דרמתי , "ומוצלח ולדעתה , כישלון הקריאה משנות החמישים "נעלם ולא . "היה אלא שיש להתייחס בזהירות לאופטימיות זו . אומנם גם עדיאל ( תשכ"ח ) סכר ששיפור זה הוא בעל משמעות , כי התופעה של " בערות הקריאה בכיתה ... 'א כפי שהתגלתה לחוקרים משנות , 50-ה נעלמה כנראה . " ... אכל עיון יותר מדוקדק במחקרו מגלה מציאות שונה במקצת . בסוף שנת הלימודים תשכ"ו נבחנו ילדי כיתה א' 114-מ כיתות טעונות טיפוח במבחן קריאה בעל שלוש דרגות קושי : 0 מבחן מלים — זיהוי מלה המושמעת לתלמיד . 0 מבחן משפטים — הבנה מילולית של משפט קצר באמצעות תמונה . 0 מבחן קטעים — הבנת קטע , הכוללת גם היקש והכללה . תוצאות המבחן הצביעו על שלושה ממצאים : רוב התלמידים הגיעו לרמת קריאה מכאנית או טכנית . רק כמחצית מכלל התלמידים הגיעו לדרגה הראשונה בקריאה מושכלת . אבל כשישית מכלל התלמידים לא הגיעו לרמת קריאה מינימאלית . כלומר , חל בקריאה שיפור יחסי בלבד ולא שיפור מוחלט . בסיכום...
אל הספר