עוד לפני שהוחל בניסוי שיטתי מטעם משרד החינוך והתרבות ( באמצעות מוסד סאלד בירושלים ) כבר פותחו דרכים דידאקטיות שונות לשיפור או לשינוי השיטות הגלובאליות והאנאליטיות ( ראה להלן . ( צוות הנסייניות , שרוכז על ידי משה סמילנסקי , כלל בתחילה שש מומחיות בתחום הוראת הקריאה . אחרי ניסוי של כשנתיים הציגו ארבע מהן כל אחת את שיטתה להוראת הקריאה , את עקרונותיה , את הדידאקטיקה שלה , את אמצעי העזר הנלווים — ואחרון חשוב : את אלפוני השיטה המודפסים . כדאי לציין , שלא כל השיטות החדשות נפוצו מיד ו לפי טענתה של פייטלסון ( תשל"ח , ( "שלוש ביניהן היו כה דומות ... שבתוך המשרד ( החינוך ) אין איש שיודע כדיוק במה השיטות שונות זו . "מזו נראה להלן , שעם כל הדימיון היו ביניהן גם הבדלים עקרוניים ודידאקטיים . הצעתה של שרה ברורמן הראשונה שהתעוררה לפעול לנוכח מצוקת הקריאה היתה שרה ברורמן . שמה הוזכר לעתים בעדויות מתחילת שנות החמישים , וכן דווח בעיתונות הפדגוגית על פעילותה החלוצית . ברורמן הסבירה את כישלון השיטה הגלובאלית בבית הספר טעוך הטיפוח בשלוש סיבות : 0 אוצר המלים של הילד היד , דל מאוד ! מכאן שנקודת המוצא של המלה הש...
אל הספר