מספר האלפונים , שחוברו והודפסו בארץ ישראל החל משנות השלושים ( במקביל להתפתחות השיטות האנאליטיות , ( הלך וגדל , אך לא רבים מהם זכו לאזכור בעדויות או לסקירה ולביקורת בעיתונות הפדגוגית . יש לכך מספר סיבות משוערות 0-. המתחרה הרציני ביותר לאלפון היה באותו זמן הפלקאט — בשל אפשרויות השימוש הרבגוניות והגמישות , בהתאם לדרישת המורה ולמצב הכיתה . 0 רוב האלפונים לא היו "שיטות , "קריאה אלא חומר לתרגול אחרי השלבים הראשונים של הוראת הקריאה . מאחר שדווקא שלבי ההתחלה , עד לגמר ההפרדה , נחשבו כדרך כלל "קריטיים , "ביותר לא הושם דגש בבחירת אלפון מסוים לתרגול הקריאה . 0 לעתים היה חוסר התאמה בין שלבי ההוראה של המורה לבין מבנה האלפון . 0 לא תמיד היתה התאמה בין הנושא המרכז , שהתבקש בצורה הזדמנותית בכיתה , לבין שילובו של הנושא באלפון . 0 לרוב האלפונים היו חסרים תדריך או הנחיות בצורה כלשהי ; ואפילו צורף דף הקדמה , הוא כלל לרוב הסבר חלקי בלבד על ייחודו של האלפון ועל עקרונות בחירת הנושאים והמלים , שיש לשלבם בשיעורי הקריאה . כאמור , אלו סיבות משוערות בלבד , כי על פי מספר המהדורות של אלפונים אחדים , השימוש בהם היה...
אל הספר