באלפונים השונים , שנדונו לעיל , כבר באו לידי ביטוי גישושי מעבר משיטות סינתטיות "מתקדמות" ( כגון השיטה ( "מקובצת"ה אל שיטות אנאליטיות . גם העיתונות הפדגוגית העברית מאותן שנים משקפת התלבטויות מעכר דומות . לצד דרכי הוראה מקובלות , מועלות גם הצעות לפיתרונות חדשים . רוב המאמרים על שיטות קריאה עוסקים בנעשה ב"מתוקנות" שבארצות אירופה , ואחדים מהכותבים הארץ ישראליים ביקרו בפועל בכיתות א' מעבר לים , ודיווחו על אשר ראו . בגרמניה נאבקו , כנראה , שתי שיטות על ההגמוניה ו במחוזות אחדים שלטה עדיין שיטה קולית סינתטית בכל עוצמתה , אך בהמבורג דגלו בשיטה האנאליטית " . "הדמוקראטית גם ברוסיה היה מתח בין שתי הגישות הקלאסיות , אבל בכיוון הפוך . אחרי ניסיונות שונים בשיטות אנאליטיות , חזרו שם לשיטה הקולית סינתטית . כן ביטלו את "ההוראה , "הכוללת וחזרו גם בכיתות הנמוכות להוראת המקצועות כנפרד . בשאר המדינות גברו , כנראה , השיטות האנאליטיות , כגון בבלגיה , בשווייץ ובצ'כוסלובקיה ( ראה טבלת המאמרים בעמוד הבא . ( כדאי לציין , שב"פסיעות" הופיע מאמרו של שלום יונה טשרנא ( מורם הנערץ של בוגרי הקורסים הפדגוגיים בגרודנא ) ע...
אל הספר