הערכת ההישגים בקריאה בתקופת "עברית בעברית" מסובכת אפילו יותר מהערכת ההישגים בחדרים . רשת בתי הספר הסתעפה . מורים בעלי רקע שונה ובעלי הכשרה שונה , שעמדו תחת השפעות פדגוגיות שונות , לימדו בשיטות קריאה רבות ומגוונות . מסתבר , שגם בתקופה ההיא לא כל הילדים למדו קריאה וכתיבה , או לא למדו בגיל המתאים . עוד בשנת תרע"א ( 1911 ) מצא לבטוב במושבה באר יעקב שישה עשר ילדים מגיל חמש עד שש עשרה , שלא למדו כלל בבית הספר . וב"שנה הראשונה עמלנו קשה , אני ורעיתי , להקנות להם את הדיבור העברי , את הקריאה ואת הכתיבה . " ... מן הסתם לא זכו ילדים רבים אפילו לעזרה מאוחרת כזו . ילדים רבים המשיכו ללמוד בשיטות א"ב המסורתיות : בחדרים , בתלמודי תורה , בבתי ספר אחדים של החברות הפילנטרופיות , ובוודאי גם באותם מקומות יישוב , שבהם לימד מורה , אשר לא ידע או לא שמע על השיטה הקולית . ראינו שתוצאות הקריאה בחדרים היו דיפרנציאליות ( השווה פרק , ( 'א אך ייתכן שהרמה כהבנת הנקרא עלתה באותם חדרים ספורים , שבהם שימשה העברית כשפת הוראה . רוב הילדים בכתי הספר העבריים למדו , כנראה , על פי השיטה הקולית ( בגירסותיה השונות . ( אומנם אין...
אל הספר