כבר באסיפת המורים ( מיום ו' בטבת תרנ"ו , ( 1896 התנהל ויכוח על ההברה האשכנזית או הספרדית , שיש להנהיגה בבית הספר . הדעות היו חלוקות : האם יש להתחשב בהברה הנהוגה בבית ההורים , או כהצעת גור : ... " ידבר נא הילד בהברה ספרדית נכונה ... ואין כל נזק , אם לא יבין הברת אביו ... ואולי מוטב כך ... והילדים בל יבינו את שגיאות אבותיהם הקוראים בלי שמירת הנקודה ולא בקריאה נכונה . " ... נראה שהרוב באסיפה מצומצמת זו , על ששת משתתפיה , לא היה מעוניין בקרע נוסף עם בית ההורים . המורה גורדון סבר ש"נחוץ גם להתפלל עם הציבור" בהברה אשכנזית ליטאית . המורה גור ניסה להשפיע מכיוון אחר למען ההברה הספרדית , וטען שכלל לא רצוי שהתלמידים יתפללו בלי להבין מה הם אומרים בתפילתם . הוויכוח הסתיים בפשרה 1 "בכית הספר לאשכנזים ילמדו בהברה אשכנזית עד למחלקה השנייה , ומכאן ואילך ילמדו גם בהברה ספרדית ולהיפך כבתי הספר הספרדיים ... למען ידעו את שתי . "ההברות החלטה זו לא בוצעה כלשונה מעולם . אך בדיעבד היו ילדים רבים שלמדו את שתי ההברות . מורים כגון גור , אפשטיין ואחרים רכשו לעצמם את ההברה הספרדית ולימדו בה בבית הספר גם אם רוב התלמ...
אל הספר